מִי׳

מַלְיְתָא, מִלֵּיתָא, מִי׳,(מִלֵּתָא) f. (preced.) 1) mound, rampart. Targ. 2 Sam. 5:9; Targ. 1 Kings 9:24 (ed. Lag. מי׳; h. text מִלּוֹא). Targ. 2 Sam. 20:15 (h. text סללה); a. e.Pl. מַלְיָתָא, מִילְיָ׳. Targ. Jer. 32:24. 2) stuffing. Pes.74a, v. מוּלְיְיתָא.